30 Apr
30Apr

ישנן סברות רבות בנוגע להתפתחותו של כלב הרועים האוסטרלי,  הסברה הרווחת היא שהגזע פותח מכלבים שהגיעו מאוסטרליה לחופה המערבי של ארצות הברית שמקורם מספרד, בין השנים 1940 ל -1970. בתקופת מלחמת העולם השנייה, שהו במרעים רחבי הידיים של מערב ארצות הברית מיליוני כבשים. בשל מחסור בכוח עבודה אמריקני, גויסו מאות רועי צאן  מחבל הבסקים – ספרד  בכדי שירעו את הכבשים. רועי צאן אלו הגיעו תחת חוזה של שלוש שנים בסיועה של האגודה המערבית לצאן ומרעה ואליהם הצטרפו כלבי הרועים הנאמנים שלהם ששימשו להם ככלי עזר בעבודת המרעה עם העדר. אותם כלבים כונו באותה העת ע"י האמריקנים המקומיים כ- "הכלבים הקטנים הכחולים”. אט אט הם החלו להופיע בכמויות משמעותיות ואי אפשר היה שלא לשים לב אליהם. בתוך כמה עשורים הם הפכו  מכלבים אנונימיים לכלבים פופולריים, רב תכליתיים ואהובים. השם "רועה אוסטרלי" הגיע כאשר רועי הצאן הבאסקים  נדדו לאוסטרליה בתקווה להבטיח לעצמם מקומות עבודה בתחנות הכבשים הגדולות, אולם להפתעתם כאשר הגיעו הם גילו כי מתודת העבודה האוסטרלית של גידול הכבשים הייתה שונה בהרבה ממתודות העבודה המוכרות להם, באוסטרליה הכבשים גודלו על שדות מרעה קבועים ולא נזקקו לנתיבים בין מרעה הקיץ והחורף, אז רועי הצאן העדיפו להתגייס לתפקידים של טיפול בכבשים באוניות משא אשר עושות את דרכן מאוסטרליה לארצות הברית. כאשר הגיעו רועי הצאן מאוסטרליה לארצות הברית בספינות המשא,  כלביהם הגיעו איתם וכונו ע"י המקומיים "רועים אוסטרלים". חיי רועי הצאן בחופה המערבי של ארצות הברית באותה העת היו מאתגרים ומלאי קשיים. כלביהם אשר ליוו אותם, הוכיחו והפגינו קשיחות, חספוס ויכולת הסתגלות לתנאי השטח והמרעה. כלבים אלו היו מסוגלים לרעות כבשים על פני שטחי המערב ולהגן על העדרים מפני הטורפים וזאת בעזרת יכולת רעייה אינטנסיבית ומסירות נלהבת לאדוניהם. הרועים האוסטרלים היו מתוחכמים במידה יוצאת דופן, אבל היה להם די עצמאות ושכל ישר לטפל כמעט בכל מצב. הרועים האוסטרלים הראשונים לא הפגינו פחד וחשש  והיו אמינים ונאמנים לאדוניהם. היה להם כושר גופני וכוח להזיז מספר גדול של כבשים על פני שטח פתוח. הם יכלו לעמוד מול אייל עקשן והם היו חסרי פחד משור זועם. לעומת זאת, הפגינו אדיבות ועדינות כלפי הכבשים. לרועים האוסטרלים הייתה את היכולת העצמית לחשוב תוך כדי הסיטואציה ולא היה צורך להוביל אותם בכל מהלך ובנוסף הם היו מוכנים להקשיב ורצו לרצות. החוואים באותה העת לא ניחנו בקישורי אימון ואילוף של כלבים. האינטליגנציה החדה של הרועים האוסטרלים ויכולות העבודה הטבועות בהם אפשרו להם ללמוד בעצמם תוך כדי עבודה ולרוב הם לא אומנו ואולפו באופן רשמי כפי שמקובל כיום. יצר הרעייה והשמירה האינטואיטיבי היה חשוב לחוואים של אותם ימים משום ששטחי המרעה של מערב ארצות הברית היו פראיים ובאותם שטחים היה נפוץ להיתקל בדובים וזאבי ערבות. הרועים האוסטרלים היו רועים ומגנים על העדר בו זמנית.


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.